מה לעשות עם ילד שלא מקשיב?!

זו אולי השאלה הנפוצה ביותר או התחושה הרחבה ביותר שקיימת בהורות שלנו, ״למה הוא לא יכול פשוט להקשיב לי?״ 
בואו נפרק את זה. זה לא באמת השאלה כמו שזה לא באמת עניין של הקשבה. כי אני לא רוצה הקשבה לשיח רגשי שחשוב לי לפתח איתו. כנראה חשוב לי שיקשיב לי ויעשה משהו שאני רוצה שהוא יעשה. ולכן השאלה הנכונה היא: ״איך אני גורמת לו לעשות את מה שאני רוצה שהוא יעשה״. וכנראה גם איך ומתי שאני רוצה שהוא יעשה. ואת האמת? מזל שהוא לא עושה. לפחות לא תמיד. אם לא נוח לכם מעולה. בואו נצלול קצת. 
ילד שרק מקשיב ורק עושה את מה שאני רוצה הוא ילד שמדחיק פנימה את הרצון הנגדי שלו. (רצון נגדי הינו מושג המתאר תופעה טבעית העולה בנו כהתנגדות לרצון וכפייה של אדם אחר). ילד שמדחיק חלקים טבעיים שבו כדי לציית לי הוא ילד שאמנם בכאן ועכשיו הוא נוח אבל – ילד נוח הוא ממש לא נוח. זהו ילד שכנראה פיתח דפוס ריצוי והוא פועל על מנת לקיים את ההסכם הלא כתוב של ״אני אגרום לך להיות מרוצה ואתה תאהב אותי״ ואנחנו לא רוצים את ההסכם את הזה בכלל כי הרי אני רוצה שהילדים שלנו ידעו שאנחנו אוהבים אותם בלי תנאים ולא באמת משנה איך הם מתנהגים נכון?
איך לגרום לילד להקשיב
אני גם לא רוצה שהילד שלי תמיד יסכים לי או איתי כי הילדים שלנו משכפלים את מערכות היחסים איתנו למערכות יחסים חיצוניות ובוגרות בהמשך החיים. ו-וואלה? לא בא לי שהוא יעשה מכל שכל אחד אחר אומר לו לעשות. גם בא לי שיהיה מחובר לעצמו, כי אני מבינה שגם לי זה לא נעים שמצווים עליי מה לעשות, ובעיקר? אני רוצה לתת לו כבוד שהוא אדם בדיוק כמוני ושהוא הוא ואני? אני. ולכן אני לא יכולה לנסות ולשלוט (כי אין לנו שליטה על הילדים שלנו, משפט שקל להגיד אבל רק ברגע שנבין ונפנים אותו באמת נוכל להצליח ליישם דברים אחרת בקשר שלנו) על איך ומה יתבצע ובטח לא להניח עבורו הנחות שאני יודעת איך יהיה לנו הכי נכון,נוח וטוב להתנהל. 
ויכול להיות שהכל נשמע לכם הגיוני (או שלא וזה גם בסדר) אבל עדיין יש את השאלה שלא מפסיקה לקנן… ״הכל טוב ויפה אבל צריך להתנהל עם היום.. אז איך אני גורמת לילד.ה שלי לתפקד כמו שצריך בלוחות הזמנים שיש לנו ולהצליח לא כל היום להיות בלופים של שכנוע ותקתוק וכעס ואיך הוא בעצם יקשיב למה שאני מבקש.ת?״
ילד שלא מקשיב
פה אנחנו נכנסים לעולם שלם בו אנחנו נדבר על גיוס לשיתוף פעולה. על חיבור. על הקשר. כשיש אתגר ומצבים חוזרים של תפקוד לא זורם (התנגדויות, מאבקי כוח, שליטה וכן הלאה) כנראה מדובר במשהו בקשר. זה אף פעם לא טיבו של אירוע ספציפי כמו טיבם של יחסים.  אז כשמשהו בתפקוד מקרטע…אני חוזרת לבסיס. לקשר. ומתחילה לגשש… מה קורה שם ברמת החיבור? כמה נוכחות יש לנו בקשר? עצמאות? תחושת מסוגלות? תחושת שליטה על החיים שלהם? כמה אנחנו מצליחים לראות אותם בעיניים טובות ובדיוק כמו שהם? איך התארגנויות הבוקר והערב נראות? מה חסר שם? יש וודאות? עקביות?
זה הזמן להתחיל לשאול את השאלות ולפרק את התשובות.
ואם זה נשמע רחוק, לא ברור, או סתם מאתגר לעבור את זה לבד. תדעו שאתם לא לבד, מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה.
ילדים שלא מקשיבים

עם מי תרצו לשתף את המאמר?

אולי יעניין אותך לשמוע על...

הורים

קורס דיגיטלי לגבולות שילדים אוהבים

גבולות שמאפשרים מרחב מיטיב לכל המשפחה

משפחה שמחה

קורס דיגיטלי ליצירת שיתוף פעולה

להיות בצוות שלהם ולהוביל את הקשר

הורים וילדים

תוכנית האונליין - מרחב מיטיב לגדול בו

מכאן מתחילים להנות מההורות שלכם

כאן נרשמים ללא עלות למגזין החודשי שלי

מגזין חודשי ללא עלות באימייל שלך, שם נעמיק ונדבר על תכנים פסיכולוגים מעמיקים בגובה העיניים

דילוג לתוכן